מרגישים נבוכים או מתוסכלים בגלל התופעה? אתם לא לבד. בריחת שתן היא מצב שכיח המשפיע על אנשים מכל הגילאים והמינים, אך הוא שכיח יותר בקרב נשים. מהי בריחת שתן, מהם הגורמים וגורמי הסיכון ומהן אפשרויות הטיפול הקיימות? בין אם אתם מחפשים דרכים לנהל את הסימפטומים שלכם או סתם רוצים ללמוד עוד על התופעה, במאמר תוכלו לקרוא ולגלות את כל מה שאתם צריכים לדעת על בריחת שתן.
סוגי בריחת שתן
ישנם מספר סוגים של בריחת שתן, והם:
- בריחת שתן במאמץ: היא מתרחשת כאשר כשעושים פעילות גופנית או כשיש לחץ על שלפוחית השתן שגורמים לבריחת שתן. זהו הסוג הנפוץ ביותר של בריחת שתן אצל נשים, במיוחד לאחר לידה או גיל המעבר. התופעה יכולה להתרחש גם אצל גברים לאחר ניתוח הערמונית.
- בריחת דחף: בריחת שתן שמאופיינת בדחף פתאומי ועז להשתין ואחריו איבוד לא רצוני של שתן. הדחף הזה יכול לקרות גם כאשר שלפוחית השתן אינה מלאה. הוא נגרם לעיתים קרובות בגלל ששרירי שלפוחית השתן מתכווצים, ויכול להיות תוצאה של מצבים נוירולוגיים, כגון מחלת פרקינסון או טרשת נפוצה.
- בריחת שתן מהצפה: היא מתרחשת כאשר שלפוחית השתן אינה מתרוקנת כראוי, מה שגורם לה להיות מלאה מדי ולדלוף. סוג זה יכול להיות בגלל חסימה בדרכי השתן או בגלל שרירים חלשים בשלפוחית השתן.
- בריחת שתן מעורבת: סוג זה הוא שילוב של לחץ ודחף, והיא נפוצה בקרב נשים מבוגרות.
הגורמים וגורמי הסיכון
בריחת שתן יכולה להיגרם ממגוון גורמים, כמו שרירי רצפת אגן מוחלשים, שינויים הורמונליים, נזק עצבי ותרופות שונות. כמו כן, מצבים רפואיים מסוימים, כגון מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה וסוכרת, יכולים גם הם להגביר את הסיכון לפתח בריחת שתן.
אצל נשים, היריון ולידה הם גורמים שכיחים לבריחת שתן. במהלך ההיריון, העובר הגדל מפעיל לחץ על שלפוחית השתן, ואילו במהלך הלידה שרירי רצפת האגן עלולים להיפגע ולהוביל לשליטה מוחלשת בשלפוחית השתן.
גברים יכולים גם לפתח בריחת שתן כתוצאה מניתוח ערמונית שיכול לפגוע בעצבים ובשרירים השולטים על שלפוחית השתן. הזדקנות יכולה גם להחליש את שרירי רצפת האגן אצל גברים ונשים כאחד, ולהוביל לדליפת שלפוחית השתן.
הרגלים חדשים
אחת הדרכים להתמודד עם בריחת שתן היא באמצעות שינויים באורח החיים, כגון ירידה במשקל, הפסקת עישון והימנעות מגירויים בשלפוחית השתן, כגון קפאין ואלכוהול, יכולים לעזור להפחית את הסימפטומים של בריחת שתן. בנוסף לכך, שתיית מים חשובה אף היא, ומסייעת להתמודד עם התופעה. תרגילי רצפת האגן, הידועים גם בשם קיגל, יכולים להיות יעילים גם בחיזוק השרירים השולטים בתפקוד שלפוחית השתן.
התערבות רפואית
הסובלים מבריחת שתן עשויים להיעזר בהתערבויות רפואיות שונות.
תרופות שונות, כגון אנטיכולינרגיה, יכולות לעזור להפחית את הסימפטומים של בריחת שתן דחף באמצעות הרפיית שרירי שלפוחית השתן. חוסמי אלפא יכולים גם לעזור לגברים עם בריחת שתן מהצפה כדי לעזור להרפות את השרירים בבסיס שלפוחית השתן.
במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי לתקן את הגורם הבסיסי לבריחת שתן. הוא יכול לעזור להרים או לתמוך בשלפוחית השתן או להשתיל מכשיר המגרה את העצבים השולטים בתפקוד שלפוחית השתן.
מכשיר לחיזוק רצפת האגן
אחת הדרכים היעילות לחזק את שרירי רצפת האגן היא באמצעות מכשיר גירוי חשמלי לחיזוק רצפת האגן. מכשיר זה נועד לסייע לנשים לשפר את כוחן ושליטתן בשרירי רצפת האגן, ובכך להפחית תסמינים של בריחת שתן.
המכשיר פועל בעזרת העברת זרמים חשמליים לשרירי רצפת האגן שגורמים להם להתכווץ ולהשתחרר. הם יכולים לעזור לשפר את טונוס השרירים ואת כוחם לאורך זמן, וכך להוביל לשליטה טובה יותר בשלפוחית השתן. לחצו כאן כדי לצפות במכשיר.
מכשירים לחיזוק רצפת האגן מגיעים במגוון צורות וגדלים, וניתן להשתמש בהם בבית. חשוב לבחור מכשיר נוח וקל לשימוש, ולעקוב אחר ההוראות בקפידה כדי למנוע פציעה.
בנוסף לשימוש במכשיר לחיזוק רצפת האגן, חשוב לשמור על אורח חיים בריא כדי למנוע ולהתמודד עם בריחת שתן, כמו שמירה על משקל בריא, שמירה על שתייה מרובה והימנעות מגירויים לשלפוחית השתן, כמו קפאין ואלכוהול. פעילות גופנית סדירה, כולל תרגילי רצפת האגן, יכולה גם לעזור לשפר את השליטה בשלפוחית השתן.
חשוב לפנות לייעוץ רפואי אם אתם חווים תסמינים של בריחת שתן, שכן הם יכולים להיות סימן למצב רפואי אחר הדורש טיפול. הרופא שלכם יכול לעזור לאבחן את סוג וחומרת בריחת השתן שלכם ולהמליץ על תוכנית טיפול מתאימה.
לסיכום
בריחת שתן היא מצב שכיח שיכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של האדם. חשוב להבין את הסוגים, הגורמים ואפשרויות הטיפול השונות במצב זה ואת החשיבות של שמירה על אורח חיים בריא. עם הטיפול והניהול הנכון, אנשים רבים עם בריחת שתן יכולים לשפר את הסימפטומים שלהם ולהנות מאיכות חיים טובה יותר.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
